|
שלום לכם!
נושא הכתבה הפעם: " תשלום לעובדים בגין ימי חג וחול המועד".
כמידי שנה, בהתקרב החגים "הבאים עלינו לטובה", המעבידים מתלבטים בעניין חופשות העובדים. מעבידים רבים מוציאים את העובדים לחופשה מרוכזת בחג על חשבון מניין ימי החופשה הצבורה. בטרם אברך אתכם בחג שמח ובחופשה נעימה, אצרף מספר דגשים ונתונים על הכללים השונים הנוגעים למתן חופשה מרוכזת.
חוקי העבודה של מדינת ישראל מקנים לכל עובד שכיר זכויות בגין ימי החג החלים במהלך השנה. עובד זכאי ל- 9 ימי חג בשנה: 2 בראש השנה, 1 ביום כיפור, 2 בסוכות, 2 בפסח, 1 בשבועות, 1 ביום העצמאות. עובד יהיה זכאי לתשלום עבור ימי חג לאחר 3 חודשי עבודה אצל המעסיק.
-
שכר העבודה לעובד ביום חג - יהיה לפחות 150% משכרו הרגיל. יום חג החל במסגרת ימי חופשה, לא ייכלל במספר ימי החופשה.
-
חג החל ביום חופשי של העובד - אין הנחיה ברורה כיצד לנהוג, נראה שהמעסיק יכול שלא לשלם עבור יום זה.
-
אורך יום עבודה בערב חג - יום העבודה בערב חג יהיה קצר בשעה מיום עבודה רגיל. עבור יום חג החל בשבת, לא ישולם יום חג.
-
דמי מחלה בחג - בחוק דמי מחלה אין כל התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד אשר חל ביום חג. לכן יש נטייה לפרש זאת כיום מחלה ולשלם בשיעור ימי המחלה הקבועים בחוק.
-
עבודה בחול המועד - בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהם. יחד עם זאת, מקובל במקומות עבודה רבים לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים.
-
יום חופשה בערב חג או בחול המועד - דינו כיום חופשה מלא .חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. כאשר עובד נעדר יום שלם מן העבודה, אין משמעות לשאלה כמה שעות עבודה היה אמור לעבוד באותו יום, ורואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא.
-
חופשה מרוכזת בחול המועד בהחלטת המעביד - הפסיקה קבעה, כי המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו. על-כן, מעביד יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים יצאו לחופשה. כל זאת בשני תנאים: הראשון - אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא שבעה ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על דבר ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה שבועיים מראש לפחות. השני - ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
-
היעדרות יום לפני ויום אחרי החג - עובד לא יקבל תשלום עבור יום חג אם נעדר יום לפני ויום אחרי שלא בהסכמת המעביד.
-
דמי חגים - עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס חודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית אשר חלו באותו חודש. כל זאת בלבד, שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחויב באותו החודש. עובד שעתי/יומי: המעסיק מחויב לשלם תשלום מלא בעבור 9 ימי חג לעובד שעתי/יומי, לאחר שעבד שלושה חודשי עבודה במקום העבודה.
-
שי לחג - החוק אינו מחייב את המעביד לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. עם זאת, יש נוהג כן לתת מתנה בשני חגים מרכזיים: ראש השנה ופסח. מתנה לחג נחשבת ל"טובת הנאה" אשר חייבת כולה במס, ועל-כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה. עם זאת, מן הראוי לציין, כי מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.
** יש לוודא אם מקום העבודה שלכם אינו חתום על הסכם קיבוצי בו תנאים השונים מהרשום לעיל.
מאחלת לכם, המעבידים, ולעובדים חופשה נעימה וחג שמח!
המידע ניתן כשירות , הנוסח הקובע הינו המופיע בפרסומים של מדינת ישראל .
כתובת לתגובות ,שאלות ובקשות לחגית: Gabai_h@netvision.net.il
כתבה זו התפרסמה בעיתון "ורדון" ו"פרסומי יזמות עסקית"
|
